סוף השבוע זהו זמן טוב להתרחק מעט מהנושאים הרגילים של הבלוג ולנער אותו עם תכנים שלא תמצאו בו בדרך כלל. לכן הפוסט שלפניכם. הקוראים הותיקים ודאי זוכרים שלא תמיד עבדתי בתחום ההיי-טק אלא הגעתי לתחום אחרי כמה וכמה שנים בעריכת דין בהתמחות בדיני חדלות פרעון. קרי, פירוקי חברות, פשיטת רגל ועוד כאלה וכאלה.

המשבר הנוכחי ופיטורי עובדים ממלאים את כותרות העיתונים בימים אלה. לכן חשבתי שמן הראוי להקדיש פוסט אחד לנושא זכויות העובדים או, ליתר דיוק, ההליכים שצפויים לעובדים מיום שהוגשה בקשת פירוק כנגד החברה בה הועסקו. אציין, כי פוסט זה איננו בבחינת ייעוץ משפטי ויש להיוועץ בעו"ד לפני נקיטת פעולה או המנעות מנקיטת פעולה כלשהי. זהו, הייתי חייב לומר זאת.

בקשת פירוק, יכול שתוגש על ידי מי מנושי החברה (קרי, מי שהחברה חייבת לו כסף), משתתף בחברה (בעל מניות, למשל) או אפילו על ידי החברה עצמה. ההליכים מתחלקים לכמה שלבים:

שלב ראשון: הגשת בקשת פירוק. שעה שהוגשה בקשת פירוק, נקבע דיון בבקשה בבית המשפט המחוזי הרלוונטי. בדרך כלל, הדיון ייקבע בתוך מספר חודשים מיום הגשת הבקשה.

שלב שני: הדיון בבקשה. במידה ולא הוגשה התנגדות לבקשת הפירוק או שהחברה לא כפרה בעצם קיום החוב, בדיון שייערך יינתן צו פירוק על ידי שופט בית משפט מחוזי. לרוב, גם ימונה עו"ד חיצוני (להלן: "בעל תפקיד") מטעם בית המשפט שתפקידו (מיני רבים) יהיה גם לבדוק את דרישות העובדים כלפי החברה (להלן: "תביעות חוב"). לעיתים, תפקידו של בעל תפקיד יתפוס כונס הנכסים הרשמי, זרוע של משרד המשפטים.

הערה: מרגע הינתן צו פירוק (כמו גם במידה ומונה מפרק זמני לפני מתן צו הפירוק הקבוע), כל ההליכים כנגד החברה מעוכבים. ההשלכה על עובדי החברה: לא ניתן להגיש תביעה בבית הדין האיזורי לעבודה שכן כל תביעות החוב עתידות להתברר בפני בעל תפקיד שמונה.

שלב שלישי: הגשת תביעות חוב. תביעות החוב נערכות על גבי טפסים ייעודיים של המוסד לביטוח לאומי בצירוף תלושי שכר וכל המסמכים המאמתים את תביעת החוב. את הטפסים יש להגיש לבעל תפקיד או לכונס הנכסים הרשמי (יש לבדוק זאת מול הכונס הרשמי) בתוך שישה חודשים מיום מתן צו הפירוק. לאחר מועד זה, לא ניתן להגיש תביעת חוב כנגד החברה (בכפוף למספר חריגים שלא נדון בהם כאן).

הערה: המשמעות של אי הגשת טפסים של תביעת חוב במועד היא אובדן כל אפשרות לדרוש את הכספים המגיעים לעובד! ולכן חשוב להקפיד על המועדים.

שלב רביעי: בדיקת תביעות חוב. בעל תפקיד יבדוק את תביעות החוב ויבקש לפי הצורך הבהרות או מסמכים נוספים מהעובדים. שלב בדיקת תביעות החוב אורך מספר חודשים והזמן הדרוש לבדיקה תלוי, מן הסתם, במספר העובדים ובמורכבות התביעות.

שלב חמישי: העברת תביעות חוב מאושרות למוסד לביטוח לאומי. אם תביעת החוב אושרה על ידי בעל תפקיד ובהנחה, כמו ברוב המקרים, שלא נותרו בקופת החברה כספים או נכסים כלשהם, המוסד לביטוח לאומי יהיה זה שישלם את הכספים המגיעים לעובדים (על פי תביעות חוב שאישר בעל תפקיד) וזאת בכפוף לכמה מגבלות:

1. לא ישולמו פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורין אלא הפרשי הצמדה וריבית משפטית בלבד.

2. תקרת התשלום המובטח על ידי המוסד לביטוח לאומי מוגבלת עד פי עשרה (למיטב זכרוני) מגובה השכר הממוצע במשק. כלומר, לא תוכלו לקבל יותר מכ-70,000 ש"ח גם אם החוב של החברה גבוה מתקרה זו.

השלב האחרון – מהמועד בו התקבלו בביטוח הלאומי תביעות חוב מאושרות על ידי בעל תפקיד ועד לתשלום בפועל, אף הוא עשוי להתארך מספר שבועות או חודשים.

כמה קישורים רלוונטיים: טפסים להגשת תביעת חוב של עובדים הפירוק, רשימת חברות בפירוק, פרטי התקשרות של כונס הנכסים הרשמי.

כמה טיפים לסיכום:

* לכל אורך הדרך הכתובת לפניות היא כונס הכנסים הרשמי. במידת הצורך, יפנה הכונס את הפונים לבעל תפקיד רלוונטי.

* תהליך בדיקה ואישור תביעות חוב אורך זמן. התאזרו בסבלנות.

* עקבו היטב אחר תהליך התקדמות תביעת חוב שהגשתם. גם עו"ד הם בני אדם וזה כולל גם בעלי תפקידים.

פוסטים קשורים

• קבלו RSS במייל – בחינם!
• דרוש/ה מפתח/ת דוט.נט לצוות אוטומציה