נתונים שפורסמו על ידי מנוע חיפוש הבלוגים הפופולרי Technorati מצביעים כי רק כ-5% מהבלוגים שהוקמו בשנת 2008 שרדו. קשה להתפלא מנתונים אלה. יותר מזה, מה שיותר מפליא הוא שחמישה אחוז אכן המשיכו להיות פעילים במסגרת כזו או אחרת. שלושה כלים בסיסיים שבפוסט זה, ידאגו שהבלוג שלכם יישאר בחמשת האחוזים השורדים.

(צילום Annie Mole)

למה, למה, למה?

בואו ננסה לנחש למה זה קורה. דמיינו לכם בלוגר בפוטנציה, חדור מוטיבציה למקרא איזו כתבה על כך שבלוגרים מתפרנסים מכתיבה. על כך שבלוגרים מוצפים במתנות כל יום שני וחמישי. על כך שבלוגרים מוזמנים לאירועים אקסקלוסיביים במעמד עיתונאים, מקבלים את הכבוד של האחרונים ובכלל הופכים לאישיות שכולם רוצים להיות בסביבתה.

וגם אם לא מדובר בכסף. עצם הרעיון של מאות אם לא אלפי אנשים שקוראים את מה שיש לבלוגר לומר, מגיבים ומכבדים את דעתו, נראה קוסם מתמיד. מי לא אוהב תשומת לב, נכון?

אז נפתח בלוג. עוד אחד. המוטיבציה מספיקה לחודשיים של כתיבה גם אחרי שהבלוגר קרא בעיון רב את כל עשרת הכתבות לבלוגר מתחיל. הקוראים לא מגיעים בהמוניהם. בקושי תגובות בודדות הופיעו בבלוג החדש והנוצץ שלו. וגם הזמן שדרוש לעדכון הבלוג, חיפוש נושאים והתגברות על מחסום הכתיבה מתחיל להכביד.

ואז מגיעות תגליות נוספות: אכן אפשר להרוויח מבלוג. אבל רק דמי כיס ועוד ארוכה הדרך לכמה מאות קוראים נאמנים (אלא אם אתם סלבריטי או עיתונאי ממילא). אז הבלוג דועך. ודועך עוד קצת. ונזנח בסופו של דבר.

לא מפתיע בכלל. גם אני שקלתי לזנוח את הבלוג אחרי כמה חודשים. תאמינו לי, אתם ממש לא רוצים לקרוא את הפוסטים הראשונים שלי.

סט כלים חובה לכל בלוגר

גם אם תצטיידו בחמשת כלי חובה לכל בלוגר, ללא הכלים האמיתיים שמיד אפרט, תנטשו את הבלוג מהר מאוד ותצטרפו לאותם 95% שרצו לקבל הכל ומהר. והנה הם:

התמדה – בלוג הוא כמו מערכת יחסים רצינית. כן, כן. רוצים להצליח? אז אל תעזבו כשתתעורר בעיה קטנה כמו מיעוט קוראים או תגובות. קבעו כלל שלא משנה מה, פרסמו פוסט בשבוע או בשבועיים. תתמידו.

בטחון עצמי – “אוי, אוי, אוי. מי יקרא את הבלוג שלי?“. אל תהיו כאלה. אם תכתבו מספיק מעניין ומשעשע, הקוראים יגיעו. בוודאי לא מיד אבל יגיעו. היו בטוחים בעצמכם כי גם אם תכתבו שטויות, תמיד תוכלו להגיד שזו דעתכם. אני מכיר כמה טורי דעה כאלה בעיתונות המסורתית.

תעוזה - לא הרבה מודעים לעובדה כי דרושה מידה ניכרת של תעוזה כדי לכתוב בלוג. ועוד יותר תעוזה דרושה כדי להמשיך ולכתוב אחרי שקהל הקוראים שלכם מתחיל לגדול ולהתעניין במה שיש לכם להגיד. שלא לדבר על הבוס שלכם שעשוי להתעניין מה בדיוק אתם כותבים שם ומתי. No Guts No Glory, נכון?

יש לכם רעיונות נוספים? התגובות הן המקום.